לתרומות לחץ כאן

הלכות בשר בחלב – דיני הרחקות – פרק ב

פרק ב

דיני המתנה בין אכילת גבינה לאכילת בשר

(יו"ד סי' פ"ט)

עיקר הדין בבשר בהמה וחיה

א         מעיקר הדין, (המנהג בזה יתבאר להלן סעיף טו), האוכל גבינה בין קשה ובין רכה, מותר לאכול מיד לאחר מכן מאכלי בשר, ואינו צריך להמתין כלל. ואפילו אם עדיין נמצא בתוך אותה סעודה גם יכול לאכול מיד בשר, אלא שעליו לקנח את פיו ולהדיחו וכן להדיח ידיו (((שו"ע ס"ב).)).

עיקר הדין בבשר עוף

ב          כמו כן מעיקר הדין מותר לאחר אכילת גבינה בין קשה ובין רכה לאכול בשר עוף ואינו צריך כל המתנה, וקולא נוספת יש באכילת עוף לאחר גבינה שאף אין צורך בקינוח והדחה (((שם).)).

מהו קינוח והדחה

ג           מה שכתבנו שלצורך אכילת בשר בהמה וחיה צריך קינוח והדחה, ביאורו: קינוח: הכוונה לקנח את פיו בפת וכדו' ולהניחו במשקה (כדלעיל פרק א' סעיף מו). הדחה: הכוונה הדחת הידיים. עד הפרק האמצעי של היד ויש מחמירים להדיח את כל כף היד. ואם רואה שיש עדיין שמנונית בפרקי ידיו וודאי שצריך להדיח את כל ידו.

אכילה ביום ובכלי אכילה

ד          וזהו דווקא כשאכל גבינה (קשה או תבשיל גבינה וכדלהלן סעיף ט) בלילה ואינו רואה את ידיו אם נקיות הם שעליו להדיחם מכל לכלוך, אך האוכל ביום או בלילה במקום מואר היטב ורואה שידיו נקיות, או שאכל עם כלי אכילה (ככף או מזלג – אף במקום חשוך) וברור אצלו שלא נגע באוכל, מעיקר הדין אינו צריך להדיחם אך וודאי ראוי להדיחם בכל מקרה, שמא אינו רואה את הלכלוך הנמצא על ידיו ולא שם ליבו לכך (((שו"ע ס"ב ופר"ח סק"ח).)).

במה מדיחים

ה         הדחת הידיים יש להדיח דווקא במים, ויש אומרים שעדיף לשטוף ידיו במים עם סבון, אך אין לשטוף במים רותחים שהיד סולדת בהם, [וישפיל אצבעותיו כלפי מטה (((פר"ח סק"י).))], ולאחר מכן יש לנגב את הידיים.

הדחת בכלי ולתוך כלי

ו           יש להקפיד ליטול את ידיו לתוך כלי ואין ליטלם ע"ג קרקע וכד' ובשעת הדחק יש להקל. אבל אין צורך להקפיד כלל ליטלם מתוך כלי שאין צריך כלי לנטילה אלא לנט"י לסעודה בפת. וכן מותר לשכשך ידיו בתוך המים שבכלי (((מג"א סי' קפ"א סק"א ושעה"צ שם סק"י).)).

האוכל בלילה

ז          האוכל גבינה בלילה במקום חשוך ואין לו מים לקנח ידיו ולא נר לבדוק אם ידיו נקיות, בשעת הדחק יכול לקנח ידיו היטב בבגד ולאכול אח"כ בשר (((כה"ח סקל"ג).)), והאוכל במזלג וכד' לכתחילה יקנח ידיו בבגד כשאין לו מים או אור, ואם יודע שלא יהיה לו מים לנטילה בין הגבינה לבשר עליו להקפיד לכתחילה לאכול מוצרי החלב עם כלי אכילה (ככף או מזלג) או לאוכלם עטופים בשקית וכדו' שלא יתחייב ליטול ידיו.

אכל עם כפפות

ח         נראה שהאוכל גבינה (קשה) או כריך המרוח בגבינה, עם כפפות ורוצה לאכול בשר אינו צריך נטילת ידים כלל (ורק קינוח והדחת הפה) ובלבד שיוריד הכפפות בשעת אכילת הבשר.

אכילת גבינה רכה או תבשיל

ט         האוכל ביום או במקום מואר גבינה רכה או תבשיל גבינה, מאחר ודרך הגבינה הרכה ותבשילי הגבינה שנדבקים בידים, מעיקר הדין צריך ליטול ידיו, ולעיין בהם (((ש"ך סק"כ ועי' דר"ת סקכ"ה).)).

קינוח והדחת פיו כאחת

י           לכתחילה יש לקנח פיו בפת וכד' (וכנ"ל סעיף ג) לחוד ואח"כ להדיח פיו במים וכד' לחוד, ואין לשרות הפת ביין ולאכלו שאין זו הדחה המובחרת, ובדיעבד עולה הדבר כקינוח והדחה (((טור).)), ויש שכתב שאם שורה הפת בתוך המשקה עד שנרטב ונספג היטב המשקה בפת שעולה לו אף לכתחילה כקינוח והדחה (((ערוה"ש ס"ו).)).

סדר קינוח והדחת הפה

יא        אין קפידא בסדר הקינוח והדחת הפה, ואפשר קודם לקנח בדבר מאכל כלחם, ואח"כ להדיחו במשקה (((ש"ך סקי"א).)). ויש שכתבו שמן הנכון קודם לקנח ואח"כ להדיח (((לבוש וכ"ה בשיו"ב סק"כ ובשערי דעה סק"ב).)).

ניקור השיניים

יב        יש שכתבו שטוב לנקר השיניים כשאוכל בשר מיד אחרי גבינה (((כנה"ג הגה"ט אות כ"ג).)). אולם אין הניקור בין בקיסם ובין במברשת שיניים מועיל במקום קינוח הפה ואם שוטף הפה במים כשמנקרו במברשת השיניים נחשב כהדחה בלבד (((שיעורי הגר"מ גרוס.)).

הדחה לאחר שתית חלב

יג         השותה חלב או לֶבֶּן, או קפה עם חלב וכדו' שאין בהם פתיתי גבינה, אינו צריך לקנח את פיו אלא מספיק שידיח את פיו (((רש"ש חולין קד ע"ב).)).

הדחת פיו פעמיים

יד        אין צריך להדיח את פיו אלא פעם אחת (((פרישה כאן ועט"ז או"ח סי' קע"ג).)) ויש שכתבו להדיח ב' פעמים (((מהרש"ל הובא בעט"ז שם).)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *