בס"ד
1.ראיתי שטר על עפר בשבת כיסיתי אותו ברגלי בעפר האם נהגתי כשורה? במידה ולא, על מה עברתי?
2.סיפרתי אחרי שבת למשהו אמין והוא אמר לי כי לפני שבוע איבד שם שטר בסך כזה, האם אני צריך להחזיר לו את השטר לפנים משורת הדין?
3.אמרתי למישהו שראה אותי מחביא את השטר שאני יתן לו 20 ש"ח אם הוא לא יקח את הכסף.
אם לפנים משורת הדין אני צריך להחזיר למי שנאבד את השטר, האם אני צריך להביא לו 20 שח או לא?
תשובה:
1. לא נהגת כשורה והיה אסור מן התורה לכסות את השטר בעפר, ויש בזה משום איסור "חורש", (ואם זה בבית יש בזה משום איסור "בונה").
2. אין חיוב אפילו לפנים משורת הדין להחזיר לו את הכסף, ואם החבר האמין הוא תלמיד חכם ר' במקורות.
3. מאחר ואין חיוב בזה אפילו לפנים משורת הדין, ממילא אין מקום לשאלתך זו.
מקורות:
1. בגמרא שבת לט,א מובאת דעת ר' יוסף שהטנמת ביצה בחול אסורה משום הזזת העפר ממקומו, ובתוספות שם כתב שנחלקו בזה האמוראים, ובירושלמי שבת פ"ז ה"ב הובא הנועץ דבר בקרקע כתולדה למלאכת חורש. בנוסף בהשוואת פני הקרקע יש איסור חורש כמבואר ברמב"ם פ"ח ה"א, ואם זה בבית יש בזה משום איסור בונה על פי המבואר בשבת עג,ב ודף פא,ב.
ויעויין עוד במגן אברהם סי' תצ"ח ס"ק ל"ב ובהגהות רע"א שם בשם מהרש"ל לענין הטמנת ביצה בעפר, דס"ל דבזה לא נחלקו האמוראים ולכולי עלמא אסור משום חופר, אלא אם כן העפר רך שכשנותן הביצה על גביו היא נכנסת מאליה.
2. בשולחן ערוך חו"מ רסב,יג נפסק שאין חיוב להחזיר כסף כיון שמטבע ניתנה להוצאה, ועל אף שנתבאר בגמרא בב"מ דף כד,ב בכמה מקרים שחייבים להשיב אבידה לפנים משורת הדין, כל המקרים שם מדובר שידוע בוודאות של מי האבידה רק על פי הדין אינו חייב להחזירה כגון לאחר יאוש או שנמצאה בין עכו"ם, אך בכסף שאין ידוע בוודאות שממנו נפל אין חיוב השבה גם לפנים משורת הדין.
במקרה שיש טביעות עין למאבד יעוי' בשו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב' סי' מ"ה סק"ד שתלמידי חכמים שאינם משקרים יהיו נאמנים גם במטבע אם יש להם טביעות עין או סימן. וכן מבואר בערוך השולחן רסב,טז באיש שאינו רמאי שיודע את מספר השטר.
