לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קונטרס יין ישמח, סימן ט': בעניין שמחת נשים בבגדים

סימן ח תוכן עניינים  סימן י

פסחים קט. חייב אדם לשמח וכו' ונשים במאי תני ר' יוסף בבבל בבגדי צבעונין, בא"י בבגדי פשתן מגוהצין. וצל"ע האם היינו בגדים חדשים דווקא, ואם נאמר חדשים דווקא צל"ע האם יוצאים בבגד א' לכל ז' או ח' הימים ((ע' מהר"י קורקוס (הל' חגיגה פ"א ה"ד) דצריך אכילת שלמים כל ח' הימים, ולא יוצאים בפעם א', וכן בטו"א (מסכת חגיגה באבני מילואים ו: ד"ה יש) כ' שכל יום מימי הרגל חייב בשמחה בפנ"ע – ולכן ל"ש תשלומין בשמחה. [לכאו' זה מפורש במשנה דריש פ"ד סוכה "ההלל והשמחה שמונה", אלא דיתכן לדחות בדוחק דהפי' שיכול לקיים בכל א' משמונת הימים, אף שגבי הלל אינו מתפרש כן.])) , לפי המציאות היום שאין דרך נשים ללבוש אותו בגד כל הימים, דמנא לן דיוצאים בזה שיש לה בגד בארון שאינה יכולה ללובשו לפי הרגילות. ((ובשבות יצחק (הל' פסח פ"י ד) כ' בשם הגריש"א דסגי בבגד שקנה להם ליו"ט משום שיש להן שמחה בו כל המועד.))  והנה בגמ' לא הוזכר כלל "חדשים" וגם לא לשון "קנייה", ולכאו' משמע מזה שא"צ חדש בדוקא. ((וכן בפסחים עא. כ' "כסות נקייה", ולא כ' חדש, אמנם שם אולי זה בתוספת ליין, ולגברים.)) ועוד דבגמ' מבואר דבא"י מקיימים בבגדי פשתן מגוהצים, ולכאו' אין דרך לגהץ בגדים חדשים, ובפרט לפי' הנ"י (הובא בסי' תקנא בשו"ע ס"ג ובפרישה ודרישה) שגיהוץ היינו כיבוס. אמנם במו"ק כג. לכאו' משמע שיש בגדים חדשים מגוהצים. אמנם לשון הרמב"ם "קונה להם בגדים ותכשיטים כפי ממונו". וברמב"ם בסה"מ (עשה נד) כ' "ללבוש בגדים חדשים", (אמנם שם לא נזכר שדווקא לנשים כן). ובאמת מצד ל' הרמב"ם "קונה" – אין הכרח דהיינו דווקא חדשים דיל"פ שחיוב הבעל הוא לקנות אם יש צורך כגון שאין לה בגדים שיכולים לשמחה. וכיוון שבא לבאר מה חיוב הבעל כ' "קונה", ומל' סה"מ – צל"ע דהוא כ' זה באופן כללי ולכאו' ע"כ אין חיוב דלגברים ודאי א"צ דווקא בגדים חדשים , ואולי כתב כן כדוגמא לדבר משמח שגם זה בכלל המצוה. ואף דיוצא לפ"ז דיש מעלה בבגדים חדשים, וגם זה פשוט מצד המציאות שזה משמח יותר, מ"מ אכתי לא ברירא אם יש חיוב בחדשים דווקא.

וביש"ש (ביצה פ"ב ה): "ומ"ש והנשים קונה להם בגדים ותכשיטים משמע שבגדי יו"ט ותכשיטים יהיו יפים משל שבת, ובהגמ"י נמי כתב מהא דירושלמי דפ"ק דקידושין גבי האחין שחלקו וכו' משמע שיותר טובים יהיו בגדים של רגל מבגדי שבת." מבואר מדבריו דס"ל שא"צ לקנות בגדים חדשים, דא"כ אין הכרח שיהיו יותר טובים משל שבת שהרי השמחה היא בזה שזה חדש. אלא ע"כ שגדר הדין לדעת המהרש"ל שצריך שיהיו לאשה בגדי יו"ט יפים במיוחד, ואף שגם באיש מצאנו שבגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת (דבסי' תקכט ס"א כתוב בגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת, משמע גם לאנשים), י"ל דבאיש זה מעלה בעלמא ובאשה זה חיוב, שזה עיקר השמחה אצלה. ויש בזה קולא – שא"צ בדוקא לקנות כל רגל, וחומרא – שלא סגי בסתם בגד חדש, אלא דוקא יותר טוב משל שבת, ולכאורה גם שתלבש כל ימי המועד ((אפשר לקיים זאת ע"י תכשיט שמיוחד למועד.)) . [ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות בגד מיוחד ליו"ט י"ל שבזה שקונה בגד חדש יוצא, כן דייק ידידי הרב שלמה יוחאי שפירא מלשון המהרי"ל שכתב: "ואם אין יד האדם משגת לשמוח בבגדים כ"כ יקנה לפחות זוג מנעלים חדשים לכבוד הרגל".]

ולכאורה יש להוכיח מכתובות סה: דהנה במשנה שם (סד:) מבואר שאדם חייב לקנות לאשתו בגד פעם אחת בשנה ונעלים חדשות לכל רגל ומסיימת בד"א בעני שבישראל. ומקשה הגמ' מדוע בגד רק פעם אחת ונעלים ג' פעמים בשנה, ומתרצת הגמ' שמיירי במקום הרים (שהנעלים מתקלקלות מהר) ואחר שצריך לקנות ג' פעמים בשנה צריך ליתנו במועד שיהיה לה שמחה בזה. והשתא צ"ע מדוע הוצרכה הגמ' להעמיד אוקימתא ולא תירצה שכיון שמיירי בעני שאין לו אפשרות לקנות בגד חדש לחג הוכרח לקנות לפחות נעלים חדשות בשביל לקיים את חיובו לשמח את אשתו, כמש"כ המהרי"ל (הובא בא"ר ובבה"ל תקכט) שמי שאין לו אפשרות לקנות בגד יקנה נעלים. ונראה מוכרח מזה שא"צ בגדים חדשים דוקא, ולכן לא יכלה הגמ' לתרץ כן. אמנם יש לדחות לפי מש"כ במ"ב (תקכט ס"ק יא וס"ק יב ושעה"צ יב) שחיובי שמחה היינו דוקא אם ידו משגת. (ובשו"ע תקכט ב גבי קניית בגדים כתוב "כפי ממונו"), ולפ"ז י"ל דכיון דמיירי שם ב"עני שבישראל" אין לו חיוב משום שמחת יו"ט.

אמנם בחכמת שלמה להגר"ש קלוגר (תקכט ב) כתב: "ע' בש"ס דכתובות ס"פ אעפ"י מוכח דה"ה דיוצא אם קונה לאשתו ולבניו מנעלים חדשים מרגל לרגל אם אין ביכולתו לקנות יותר ע"ש ודו"ק." וזה דלא כדברינו, וצ"ע. ואולי כוונתו להוכיח מהגמ' רק שיש שמחה בנעלים חדשות ולא שסגי בזה, ומה שאינו מחוייב יותר זה משום שאין ביכולתו, וע"ז א"צ ראיה שלא מחוייב יותר מיכלתו ובפרט שכתוב בשו"ע "כפי ממונו".

וע' הליכות שלמה (תשרי פי"א הע' 4) שכ' דהגרשז"א פסק שאפשר לקיים דין זה על ידי קניית כלי חדש, ואף כלי שא"א להשתמש בו ביו"ט. וזה צ"ע, דאף אם נאמר שכוונת הגמ' לבגד חדש בדוקא – מ"מ עיקר העניין כתוב בגמ' דהיינו "בגד", וקיצרו  ולא ביארו דהיינו חדש בדוקא, אבל אם כל העניין היינו "קניית דבר חדש" –  א"כ עיקר חסר מן הספר – דזה לא הוזכר בגמ', ונזכר "בגד" –  שזה א"צ בדוקא. ואולי צ"ל דהגרשז"א סבר שכל אלו הדברים הם דוגמאות לדברים משמחים, ואם יודע שאשתו שמחה בדבר אחר יכול לשמחה בכל דבר, וא"כ גם קניית איזה דבר חדש אינו בדווקא, אלא הכל לפי מה שמשמחה, ואולי הוא לשיטתו בזה שסבר שיוצא יד"ח שמחה במיץ ענבים (הליכו"ש פסח פ"ט 78), והיינו שמש"כ בגמ' יין – ל"ד, אלא כל מה שמשמחו (שהרי אין סברא שמיץ ענבים יותר משמח משאר משקה ומאכל טעים). ויל"ע אם החולקים על הגרשז"א גבי יין יחלקו גם כאן, דאולי דווקא שם שכ' ל' "אין שמחה אלא ביין" וגם מובא פס', לכן מתפרש בדוקא, וצל"ע.

וע' שו"ת שבט הלוי (ח"ח קכד) שכ' שיתכן שאפשר לצאת בקניית פרחים לחג, אבל לא יוצאים במכשיר חשמלי. (ודלא כהליכות שלמה הנ"ל). וכן בספר לילד אין יוצאים.

ושמעתי מהגר"ד מורגנשטרן שהגרי"ש אלישיב שליט"א פסק שצריך בגד דוקא ולא עציץ ולא שוקולד. עכ"ד. [והרב שלמה יוחאי שפירא אמר ששמע מהרב בן ציון קוק שאמר להגריש"א את הדיוק הנ"ל מהיש"ש שא"צ חדש, ולא היה נראה שהגריש"א מסכים לחידוש זה, ומ"מ הגריש"א אמר שהאשה יכולה למחול לבעלה על החיוב לקנות בגד חדש. וצ"ע.]

וע"ע בשבט הלוי (ח"י פ, ג) שכ': "ואשר שאל בעניין שמחת נשים ברגל דהוא ע"י קניית בגדים ותכשיטים אם יש לה כבר בגד ליום טוב אם יש עוד חיוב בזה, הנה לכאורה דלא שייך עוד חיוב בכה"ג, וישמחה בדברים אחרים".

[וע' שו"ת רעק"א השמטה לסי' א שכ' שיש חיוב לנשים ביין ובשר, וצ"ע.]

סימן ח תוכן עניינים  סימן י

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל