שלום
מדוע הדין הוא שאם מצא חמץ במהלך חג הפסח צריך לכפות כלי ולשרוף אותו או אם זה בחול המועד אז צריך לבער הרי עשינו ביטול חמץ "כעפרא דארעא"שרואים ושלא רואים.?
תשובה:
מועדים לשמחה.
אמת מדאורייתא יצאת ידי חובה בכך שביטלת את החמץ, ולכן גם אם נמצא חמץ בפסח אינך עובר על איסור בל יראה ובל ימצא. אולם חז"ל תיקנו למרות הביטול גם בדיקת חמץ, שמא ימצא גלוסקמא יפה ובטעות יאכל באמצע הפסח. לכן גם עליו לבער את החמץ שנמצא באמצע הפסח, או לכפות עליו כלי בחג עצמו, כמבואר בתחילת מסכת פסחים.
אני קראתי את התשובה ויש בה חצי אמת, משום שדברים אלו הועתקו מהשו"ע הלכות פסח, אבל בימינו שהרבה אנשים מוכרים את החמץ, אז מסתבר שהחמץ שייך לגוי, ואסור לנו לגעת בו, אולי לא תגנוב יש כאן ? חשבתם על כך ?
אין בזה בעיה של גזל כיון שנעשה כעין תנאי עם הגוי שמותר "לגנוב" ממנו. אמת, שיש שהורו שאם נעשתה מכירת חמץ כדין אין צורך לשרוף וראוי יותר להשאיר במקום המכור כדי שלא יראה כמכירה לא רצינית, וכן שמעתי בשם הגר"ש וואזנר. אולם, מנהג העולם, שאלו שמעדיפים שלא לסמוך על המכירה לענין חמץ ממש, שורפים חמץ הנמצא בפסח.
השאר תגובה