היה מכשיר חשמל מסוים שעולה 129 שקל, לדודה שלי היה כרטיס הנחה מהמשטרה כי בעלה שוטר, והיה 17% הנחה, יוצא שזה עולה לי 107 שקל אחרי הנחה.
האם זה גזל מה שעשיתי? כאילו יש מקום לומר שהכרטיס ההנחה של המשטרה זה רק לצורך אותו בעלה של דודה שלי שהוא שוטר.
יש לציין שאני עדיין לא שילמתי כלום לדודה שלי, וכשהעברתי את הכרטיס חייבו את הכרטיס ב-129 שקל והאחוז אמור לרדת מהמשטרה.
מה אני צריך לעשות?
ואם זה גזל למי אני צריך להחזיר?אם אני אשלם לדודה שלי את ההפרש זה ריבית… לעניות דעתי, שהרי היא קנתה ב-107 ואני מחזיר לה עוד 22 שקל.
תשובה:
שלום רב,
אם רשום על הכרטיס שאסור להעביר ודאי שהיה אסור להשתמש בו. גם אם לא רשום שאסור להעביר, היה אסור להשתמש כל עוד שלא מבררים למה שוטרים מקבלים הנחה כה גדולה והאם המשטרה לא משלמת עבור ההנחה.
בדיעבד, לאחר שהשתמשת בכרטיס, יש לשלם לדודה כפי שירד מהכרטיס לאחר ההנחה ואין חובה להעביר את הכסף לאף אחד.
מקורות:
בשונה ממה שכתבנו כאן שמותר להעביר כרטיס שלא רשום כלום, במקרה זה מדובר בהנחה משמעותית שלא מקובלת במועדוני צרכנות אחרים ויש לברר אם אין כאן הטבה רק לשוטרים.
כמו כן, בשונה ממה שכתבנו כאן שההנחה היא לבעל הכרטיס, במקרה זה נראה שמלכתחילה לקח כרטיס זה כדי לקבל את ההנחה ועל דעת כן שישלם רק מה שהכרטיס יחויב בפועל.
לגבי בדיעבד, בפועל הוא לא הסכים לשלם אלא עם כרטיס זה, ולא סביר שהמוכר היה רוצה לבטל את העסקה אם יתברר לו שהשתמש בכרטיס של שוטר.
כלומר אני צריך לשלם לדודה 107?
אין מקום לומר שלוחו של אדם כמותו?
הרי אם בעל הכרטיס היה בא איתי הכל היה כשר שהרי לו מגיעה הנחה,אז מה הבעיה?הכרטיס גם כך היה עובר בין כה וכה
אכן כך. אתה צריך לשלם לדודה 107 ש"ח.
אתה לא קונה לדוד בשליחותו, אלא קונה לעצמך ומקבל הנחה המיועדת לו.
אני חושב שבמסכת בבא מציעא דנה הגמרא האם אדם עשיר יכול לקחת את פאת השדה אע"פ שהוא עשיר כדי ליתנה לחברו העני, שמא יקדימנו אחר. ואחת הדיעות שם שאפשר לעשות כן מכיוון שישנה מציאות שהעשיר יכול לזכות בשדה בהיתר באם מפקיר את נכסיו, ואז ליתן לחברו בהיתר. אז כיוון שיש מציאות אפשרית באופן תאורטי לעשות כן, אע"פ שלא עושה כך בפועל, מותר. האם הדעה הזו נפסקה להלכה? והאם אי אפשר לומר כך בדידן, שכיוון שיש אפשרות תאורטית שבעל הכרטיס בעצמו ירכוש את המכשיר בעבורו בדין ובצדק (שהרי לו מגיעה ההנחה ביושר) וימכור אותו במחיר שקנה אותו, אז גם יהיה אפשרי? כי המהלך אותו מהלך, ואם היו בודקים תעודת זהות והיו מבקשים דווקא את בעל הכרטיס בפועל כדי לזכות בהנחה, אז הוא היה בא והעסקה היתה מתקיימת בכל אופן.
הרמב"ם בהלכות מתנות עניים פ"ב הלכה יט פוסק שלא כדעה זו, אלא עשיר אינו יכול לתפוס פאה עבור עני.
מקרה דידן שונה מהגמ' בב"מ. שם מדובר שזוכים עבור עני שמגיע לו פאה, כל הבעיה היא שהתופס עבורו לא מגיע לו פאה. אבל במקרה זה שאדם אחר השתמש בכרטיס, הרי יוצא שההנחה ניתנה לאדם אחר שלא מגיע לו, והרי זה כאילו עשיר לוקח לעצמו פאה בטענה שהוא היה יכול להפקיר את כל נכסיו.
השאר תגובה