כיון שהשכרות בפורים היא חובה (ויש שמקפידים לקיימה כפשוטו), האם מותר להשתכר בפורים גם כאשר יודע שיפסיד משום כך תפילה בציבור (שאינה חובה גמורה), כי עד שיוכל להתפלל לא יהיו מניינים? כמובן שמדובר באופן שאין לו אפשרות להתפלל לפני או תוך כדי הסעודה.
תשובה:
שלום רב
לכתחילה אין כל חובה להשתכר באופן הזה וכפי שתוכל לראות במקורות. אולם נראה שהמיקל לעשות זאת באופן שאינו מפסיד תפילה או ברכה כל שהיא אלא רק תפילה בציבור, והמדובר הוא בתפילה שעדיין לא הגיע זמנה, יש לו על מה לסמוך, כיון שכאמור יש מחלוקת אחרונים אם היא חובה גמורה, וכמו כן עדיין לא נתחייב בה באותה שעה.
מקורות:
מצוה על כל אדם לשתות יין בפורים, "עד דלא ידע [=עד שלא ידע להבדיל] בין ארור המן לברוך מרדכי" (ראה: דברי רבא במגילה ז ב; רמב"ם מגילה פ"ב הט"ו; טוש"ע או"ח תרצה ב). דין זה, להרבות בשתיית יין בפורים עד כדי שכרות, אינו חיוב גמור, אלא רק "מצוה מן המובחר" (ראבי"ה סי' תקסד; הגהות מימוניות מגילה פ"ב הט"ו; שו"ת מהרי"ל סי' נו, וכתב שמכל מקום יש חיוב לשתות מעט יין; אליה רבה או"ח שם ס"ק א. וראה שפת אמת מגילה שם, שהדין לשתות "עד דלא ידע" אינו שיעור השתייה שאדם חייב לשתות, אלא יש לשתות יין כל היום, וכשמגיע לשכרות כזו פטור הוא מן המצוה).
בגדר זה של שתיה "עד דלא ידע…", נאמרו ביאורים שונים בראשונים ובאחרונים:
א. יש סוברים, שאדם חייב לשתות יין יותר מכפי רגילותו, עד שירדם מחמת השתיה, והרי בשנתו אינו מבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" (ראה: רמב"ם מגילה שם; רמ"א או"ח שם, בשם מהרי"ל ומהר"י ברונא. וראה ט"ז שם ס"ק ב).
ב. אחרים כתבו, שעל אדם להשתכר עד כדי שבעת שיאמר לאחר קריאת המגילה את הפיוט "שושנת יעקב" [מובא במסכת סופרים פי"ד ה"ג], עלול הוא לטעות בלשונו, ובמקום "ארור המן", לאמר "ברוך המן" (ראה: ר"ן מגילה ג ב בדפי הרי"ף; מאירי מגילה ז ב; בית יוסף וב"ח או"ח סי' תרצה, בדעת התוס' מגילה ז ב. וראה בית יוסף וב"ח שם, שדי בכך שטועה בין אסתר לזרש, ואין צריך שיטעה בין המן למרדכי, אולם ראה צידה לדרך מאמר ד כלל ז, שחולק). באופן דומה יש מבארים, שבזמן חז"ל היו נוהגים לשיר פיוט מיוחד, שבסיום כל אחד מבתיו היו אומרים "ארור המן" או "ברוך מרדכי". ועל אדם להשתכר, עד שיהיה עלול לטעות ולאמר "ארור המן" במקום "ברוך מרדכי" (דרכי משה או"ח שם; אליה רבה שם ס"ק ב).
ג. ויש שכתבו, שהואיל וסכום הגימטריא של התיבות "ארור המן" שווה לסכום הגימטריא של התיבות "ברוך מרדכי" [=502], חייב אדם לשתות בפורים עד כדי שלא יוכל לחשב גימטריא זו (אגודה מגילה סי' ז; מהרי"ל הל' פורים; מג"א שם ס"ק ג).
ד. לדעת אחרים, בנוסף לחיוב ההודאה ביום הפורים על ההצלה מגזירת המן, יש להוסיף ולהודות על גדולת מרדכי, שמינהו אחשוורוש כמשנה למלך. לדעתם, חייב אדם להשתכר ביום הפורים, עד שלא יבחין בין שני חלקי הנס – מפלת המן, וגדולת מרדכי (ט"ז או"ח שם ס"ק א).
אולם, יש ראשונים שסוברים שדין זה לא נפסק להלכה, ואין חיוב להשתכר בפורים, משום שעל ידי שתייה כה מרובה עד כדי שלא יבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" עלול אדם לבוא לידי חטא. ומכל מקום, כתבו שיש לשתות יין מעט יותר מכפי שאדם רגיל לשתות בשאר ימות השנה – שיעור שתיה המביא לשמחה (ראה: ר"ן ובעל המאור מגילה ג ב בדפי הרי"ף, בשם רבי אפרים; מאירי מגילה ז ב; ארחות חיים הל' פורים אות לח; כל בו סי' מה; ב"ח או"ח סי' תרצה, וכתב שיש לשתות בשיעור שאינו מאפשר לאדם לעמוד לפני מלך. וראה ראשונים הנ"ל, שמהגמ' שם נראה שאין הלכה כרבא שהובא לעיל).
