לכבוד הרבנים שלום.
בסי' רע"ג סע' ג' מבואר ברמ"א שצריך להיות הסעודה לאלתר לאחר הקידוש ובמשנ"ב ביאר דאם הפסיק בדברים לצורך הסעודה לא הוי הפסק ובביה"ל כתב שאם הפסיק שלא לצורך הוי הפסק אפ' היה בדעתו לאכול לאלתר.
שאלתי מהו ההפסק המדובר עשיית מלאכה? או אפ' דיבור בעלמא כגון שדיבר בזמן שמחכה לנטילת ידים שיחת חולין.
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב
אין כאן ענין של הפסק אלא שיראה הכל כסעודה אחת, ולכן גם אם הוא מדבר קצת אין בזה בעיה, העיקר שלא יפנה לגמרי לפעולה אחרת ואחר כך יבוא לאכול. כל הנדונים בביאור הלכה מכוונים אף הם לענין זה, האם בשהות רובה זה נראה כבר כשתי סעודות או לא, ולכך תולה לצורך מה הפסיקו וכו', ומכל מקום כל שבאופן נורצלי הוא פונה ליטול ידים וממשיך מיד אין בעיה אם משוחח שני משפטים וכדומה.
