שלום רב
למה מברכים מזל טוב הרי אין מזל לישראל?
תודה מראש
כל טוב
תשובה:
שלום רב
בענין זה יש הרבה מאוד חילוקים והגדרות: שיטת רש"י בשבת קנו ע"ב, שאף ישראל יש להם מזל, אלא שעל ידי תפילות או זכויות הם יכולים לשנותו לטובה. וכעין זה בדרשות הר"ן הדרוש השמיני. באבן עזרא שמות לג כא כתב שרק כאשר ישראל עושים רצונו של מקום הם מעל המזל,וכ"כ באור החיים הק' דברים ח א, טו ה. בס' שערי אמונה הגדיר זאת כך: בשאר אומות העולם רצון ה' היה שכל השגחתם תהיה מונהגת על ידי המזלות, והיינו שהמקרה של המזל יקבע את גורלם, ואילו בעם ישראל המזלות משתנים לפי גזירת שמים. כלומר דרך ההשפעה היא מהכוכבים והמזלות, אלא שהנקבע בהם אינו בדרך מקרה אלא בהשגחת ה' יתברך. אגב, כך רואים גם בדברי רש"י בסוף פרשת בשלח לגבי מלחמת עמלק, שהקב"ה סובב את גלגל המזלות כדי שיהיו ישראל מנצחים, הרי שההשפעה היא דרך המזל, אולם המזל אינו מקרי אלא מונהג.
יש בענין הזה עוד הגדרות רבות בראשונים ובאחרונים, ומכל מקום נראה שנגענו בכמה נקודות עיקריות.
תמה אני שלא הובאה דעת הרמב"ם בהרבה מקומות וכן
פסק הטור יו"ד קע"ט שכתב כך
כתב הרמב"ם: מעונן, כגון אלו שאומרים באיצטגנינות יום פלוני טוב, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, חודש פלונית או שעה פלונית רעה לדבר פלוני, ואסור לעונן אע"פ שלא עושה מעשה אלא שהודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין שהם דברי אמת, וכל העושה מעשה מפני האיצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה.
ובאגרת תימן כתוב
אבל מה שראיתיך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים וקבוציהם שהם קוראין בלשון ערב שעברו מהם מה שאתה מצפה כל זה הסר מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטנופם לפי שהם דברים שאין בהם ממש ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפי' לשאינם מאמינים בתורה כל שכן למקבלי התורה
ובהלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ט"ז כתב
ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך.
השאר תגובה