שלום!
אני נשואה כ – 8 שנים לבעל לא דתי אך מאמין מאוד, מניח תפילין ומכבד את הבית ואת הילדים בשמירת השבת.
מאז ומתמיד הוא מקדש על היין בקידוש וגם עושה את ההבדלה. שמעתי משכנה דתיה שאסור למישהו חילוני לעשות קידוש והבדלה כי הוא לא מוציא אותי ואת הילדים על ידי חובה. רציתי לוודא שעניין זה נכון גם לבעל ואישה, ויש לקחת בחשבון את עניין השלום בית.
אשמח לתשובה והכוונה לפתרון במידה ויש איסור, מבלי לגרום למתח ביני ובין בעלי.
תודה.
תשובה:
שלום רב,
מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לענין זה ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. אולם יש אומרים שהוא מצטרף למנין וממילא יכול גם להוציא אחרים ידי חובה.
לכן, אם בעלך למרות שהוא מחלל שבת, לפחות לפני אדם גדול הוא יתבייש לחלל שבת, אפשר שאין דינו כמחלל שבת בפרהסיא והוא יכול להוציא אחרים ידי חובה. אולם אם הוא מחלל שבת גם לפני אנשים גדולים ואינו בוש בזה, לכאורה אין לך פתרון, אלא לקדש על הפת בצנעא בלי שישים לב.
בהצלחה ורוב נחת מהילדים!
מקורות:
ראה מה שכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח א' סי' כג). לענין קדיש והצטרפות למנין שהוא מצטרף. אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב סי' כ' אות ה') חולק ולדעתו אינו יכול להוציא את בני ביתו בקידוש, מלבד ההסתייגויות שהביא, וז"ל:
"מחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם לכל דבר ואינו מצטרף לכל דבר שבקדושה וכמו שכתב בפרמ"ג בסימן נ"ה א"א ס"ק ד' וכן הביא במ"ב שם ס"ק מ"ו וה"ה גם שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. ואף שבשו"ת אגרות משה ח"א סימן כ"ג כתב דמחלל שבת מצטרף למנין לענין קדיש וקדושה והוכיח מהמרגלים שהיו גרועים ממחללי שבת שהיו כופרים עפי"ר הגמ' בערכין ט"ו ע"א ע"ש. לענ"ד אין ראיתו ראיה דלא הוזכר שם להדיא דהוו ככופרים ויש ראיה לאסור מלשון הרמב"ם בהלכות עירובין פרק ב' הלכה ט"ז שכתב וז"ל ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עכו"ם הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו משמע לכל דבריו ממש ולכן מי שנמצא בבית שהמקדש בו מחלל שבת ואין יכול לעשות קידוש בעצמו יאמר בצנעה קידוש על הפת דהו"ל כמי שאין לו יין שמקדש על הפת וכמבואר בשו"ע בסימן רע"ב סעיף ט' ע"ש"
עוד הוסיף שם:
"ומכל מקום נראה דאם אותו מחלל שבת מתבייש לחלל את השבת ליד אדם גדול יש להקל בזה ואפשר לשמוע ממנו קידוש ולצאת ידי חובה וכדמוכח במסכת עירובין ס"ט ע"א גבי ההוא דנפק בחומרתא דמדושא כיון דחזחה לר"י נשיאה כסייה אמר כגון זה מבטל רשות וכתב רש"י שם כגון זה שמחלל שבת בצינעא הרי שכיון שהתבייש שיראה אותו ר"י נשיאה כשהוא מוציא מרשות לרשות בשבת אינו נידון כמחלל שבת בפרהסיא".
בס"ד
ברשות הרבנים שליט"א נראה לעניות דעתי להציע לה לקדש טרם שמגיע הבעל מהבית כנסת אם הולך להתפלל ערבית ובאם לא לנסות לקדש תוך כדי עיסוק במטבח על כוס מיץ ענבים ולשתות רביעית בפעם אחת ולגבי הבוקר הרבה יותר קל לברך כך סתם בורא פרי הגפן על רביעית מיץ ענבים ולשתות בבת אחת (לא ליד הבעל) שיהיה בהצלחה ושלום
אין בעיה. רק לא נראה לי שהוא הולך להתפלל ערבית…
תודה על העצה, אבל אכן בעלי לא הולך להתפלל ערבית. כן יש פעמים שהולך לבית הכנסת בערבי שישי אבל לא מקפיד על כך באופן קבוע.
הוא כן מכבד סביבה דתית ונמנע להראות עם פלאפון ליד אנשים דתיים וכמובן לידי וליד הילדים. מתבייש לחלוף על פניהם של היוצאים מבית הכנסת, וכשנוצרת שיחה עם אדם דתי, הוא משתדל מאוד להראות שיש מבחינתו התחזקות בתחום (מה שבאמת נכון). אני בטוחה שטמון בו פטנציאל לחזור בתשובה או לפחות להתחזק יותר בעתיד.
האם כל זה מספיק טוב בשביל להוציא על ידי חובה בקידוש והבדלה?
אני גם לא מעוניינת לפגוע בו ולהגיד לו שמהיום כבר לא יוכל לקדש יותר. יכול להיות שזה ייצור פער גדול יותר ביננו…
איך אפשר לשלב גם הלכה וגם שלום בית?
אם הוא מתבייש שדתיים יראו אותו נוסע בשבת או מדבר בטלפון הוא יכול להוציא אותך ידי חובה. בהצלחה
השאר תגובה