בס"ד
שלום כבוד הרב,ברשותך אבקש לשאול:
בשמה של חברתי היקרה,ברוך השם,היא ובעלה שומרים שבת. יש להם שלושה בנים קטנים(גילאים 6,4,2). בשבת מתעוררת סוגיה. האב מבקש שבניו לא יצבעו,יגזרו ולא יעשו כל מלאכה אסורה ולא רק לא לנסוע,להדליק טלוויזיה וכל מה שקשור במלאכת מבער ומכבה. האם מסכימה איתו אך חוששת כי הילדים יראו זאת ככפייה ולא רוצה לנהוג כך. אבקש להדגיש כי הילדים לומדים במסגרות חילוניות אך בבית יש צביון מסורתי אבל לא תורני ומשום כך ובוודאי העירבוב בין קודש לחול מביא את הבכור (לפי דבריה של האם) לראות את השבת חלילה כעונש חס ושלום. מבחינתו הוא טוען הנה השבת באה אי אפשר לראות טלוויזיה,אי אפשר לנסוע וכו'.. לכן האם חוששת להעמיס עליו יותר. כבוד הרב מה עצתך? ללכת לפי גישת האב או לפי גישת האם?
תודה רבה ומחילה על הטירחה
תשובה:
שלום רב,
הצדדים מובנים. אכן מחד יש לחנך את הילדים, זוהי חובת האב או חובת ההורים לחנך את ילדיהם. וחינוך הכוונה לגדל אותם לתורה ולמצוות, ולא רק "לא לגנוב"… מאידך, אופי החינוך "החונק" לפעמים עלול להביא לידי תוצאות הפוכות.
אבל במקרה הנוכחי, אני ממש לא חושב שיש כאן "חנק" כלשהו. לא מדובר על נערים מתבגרים שרגילים משך השנים לחלל שבת וכד'. אלא על ילדים ממש קטנים. ברור שאם אפשר לומר להם בשעה מסויימת ללכת לישון ולעמוד על כך, וזה לא יחשב לחנק או להגבלה מסויימת. ניתן לעשות בבית אווירת שבת, שגם הם יהיו מחוייבים אליה, וככל שזה יהיה בגיל צעיר יותר, כך התרגלו הילדים לכך, לא ירגישו כל בעיה, להיפך זה יכנס אצלם כדבר בסיסי ומובן מאליו.
כמו כן, היום הם קטנים, אבל כשיגדלו הקונפליקט יהיה הרבה יותר משמעותי, מדוע שלא ילמדו בבית ספר דתי, ויגדלו להיות כמו ההורים?! אין חשש, בבית ספר דתי הם גם לא יעשו חרדים… אבל שמירת שבת יקבלו שם!
שיהיה בהצלחה ורוב נחת מהילדים!
