שלום,
אני צריך לתבוע משכורת המגיעה לי ממעסיק. המעסיק הוא אדם דתי ומוכן עקרונית להתדיין בבי"ד. הצעתי לו מספר בתי דין, אך כל בית דין שהצעתי הוא דחה, ואמר שבתי הדין שהצעתי אינן מתאימים לו, וכי הוא רוצה לחפש בתי דין אחרים. בינתיים הוא לא מציע שום בית דין, ורק דוחה את בתי הדין המוצעים על ידי. אני מרגיש שהוא ממש מעכב במכוון את התהליך. האם בשלב מסויים מותר לי פשוט לתבוע אותו בבית משפט?
תודה
תשובה:
יש צורך לתבוע אותו בבית דין ואם הוא לא ייתן תשובה תוך פרק הזמן שבית הדין מקציב לו באיזה בית דין הוא מעוניין לדון, בית הדין ייתן רשות לתבוע אותו בבית משפט.
יש המקילים שאם תדרוש ממנו לתת לך תשובה תוך שבוע באיזה בית דין לדון והוא יתחמק שמותר לך לתבוע בבית הדין לעבודה ללא היתר של בית דין.
מקורות:
מקובל שבית הדין לעבודה מוגדר כערכאות וממילא יש לקבל רשות בית דין לאחר שהנתבע יסרב, ככל תביעה ממונית אחרת וכמבואר בשו"ע חו"מ סי' כו. עיין ספר סדר הדין פרק טו סעיף סב. ישנה דעה שבית הדין לעבודה אינו מוגדר כערכאות ומשום כך יש סוברים שאין צורך להוכיח סרבנות כמו בכל תביעה ממונית בערכאות, אלא די בכך שיש השתמטות של הנתבע מלדון בבית דין כדי לתבוע בבית הדין לעבודה. עיין פסקי דין ירושלים כרך ה עמוד יב.
ראוי להזכיר את הרב אלישיב זצ"ל – הסובר שדינו כערכאות
ואת הרב וולדנברג זצ"ל – הסובר שאינו כערכאות
בשמותיהם
לא ידעתי שהרב אלישיב והרב וולדנברג הביעו דעה בענין. אשמח אם כ"ת יציין גם מראה מקום.
בפסקי דין רבניים חלק יא עמוד 265 השאירו שאלה זו בצריך עיון.
בשו"ת ציץ אליעזר חלק יא סי' צג התיר לדון בסכסוכי שכנים אצל המפקח על בתים משותפים, ושאפשר שלפי דבריו ה"ה בית הדין לעבודה.
תבדוק בבקשה בפסקי דין רבניים כרך ח עמ' יב, הובא בשם הגרי"ש אלישיב שמכיון שניתן לערער לבג"ץ על פסקי בי"ד לעבודה, לכן בי"ד לעבודה נחשב כחלק ממערכת ה'ערכאות'.
ראה גם בשו"ת שואלין ודורשין (הרב אליהו שלזינגר) חלק ד סימן צד שהאריך בעניין.
לגבי הרב וולדנברג התכוונתי לציץ אליעזר שהבאת.
תודה רבה
בקשר למה שהובא בשם הרב אלישיב שסבר שיש בזה משום ערכאות כיון שאפשר לערער לבג"צ על החלטות בית הדין הארצי לעבודה.
בעניין זה אעיר שתי הערות:
1. כידוע יש הבדל בין בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לבין בי המשפט העליון בשבתו כבית המשפט העליון לערעורים. בעוד, שאם היה לבית המשפט העליון לערעורים סמכות על פסקי בית הדין הארצי לעבודה, התוצאה הייתה שניתן לערער על תוכן פסק הדין בפני בית המשפט העליון. המצב החוקי כיום שאי אפשר לערער לבית משפט העליון על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. כל שאפשר לעשות זה לעתור לבג"צ שיבחן אך ורק האם בית הדין הארצי לעבודה פעל בחוסר סמכות (לדוגמא: דן בענין שאין לו בו סמכות עניינית לפי חוק) או שהוא לא פעל לפי כללי הצדק הטבעי (כצ"ט: זכות השימוע, זכות הטיעון וכו'). בג"צ לא מוסמך להתערב לגופם של דברים.
2. אם אכן ערעור לבג"צ הוא זה שמכפיף את בית הדין הארצי לעבודה למערכת הערכאות. אם כן, בית הדין הרבני העליון גם כן כפוף לבג"צ והוא חלק ממערכת הערכאות. אכן, ראיתי ממש לאחרונה בבתי הכנסיות, קונטרס שמעלה להלכה שבית הדין הרבני הוא "ערכאות" ממש. אך נראה לי שאין כן הסכמת הפוסקים והקונטרס הזה הוא בבחינת "גדולה קנאה".
בכבוד רב
מרדכי
השאר תגובה